פרק 8: משל"ט מעמקי האלון והסדר החדש

הירידה אל בטן האדמה לא הייתה דומה לשום דבר שהחבורה חוותה עד כה. המדרגות היו צרות במיוחד, והחתול-כלב נאלץ להטות את גופו הצידה כדי לא להשתפשף בקירות האבן הקרים. הוא החזיק בידו פנס מאולתר שהורכב מקליפת עץ חלולה ובתוכה כמה זחלי גחליליות שזוהו כ"מגויסי חובה למאמץ התאורה". האור הירקרק שהם הפיצו ריצד על הקירות הלחיים, כשהוא חושף סימני חציבה עתיקים שנראו כמו קודים מבצעיים שנשכחו מזמן. החתול-כלב סרק את השטח לפניו בכל צעד, בעודו מקפיד להניח את כפותיו בשקט מופתי כדי לא להסגיר את נוכחותם לכוחות עוינים פוטנציאליים. מאחוריו צעד הארנבון הקשוח, שהחליף את הקיסם שלו באחד חדש וחד יותר למקרה של היתקלות בטווח קצר. מרכביהו סגר את הטור, כשהוא מפנה את גבו אל החברים ומחפה על הנסיגה בנחירות מאיימות שהדהדו בחלל המדרגות הצר.

ככל שהם העמיקו, הריח של הטחב והדיו התחזק עד שהפך כמעט מוחשי. הם הגיעו לתחתית גרם המדרגות ונעמדו בפתח חדר עגום וגדול באופן מפתיע. התקרה הייתה עשויה מרשת סבוכה של שורשי עץ אלון, אך הם לא היו חשופים סתם כך אלא שימשו כבסיס למערכת מוזרה. קליפות עץ רבות הוצמדו לשורשים הללו, כשעליהן חרוטים סימנים וקווים שנראו כמו לוחות תקשורת פרימיטיביים אך מורכבים. האוויר כאן היה דחוס ועמד במקומו, מה שגרם לכל צליל קטן להישמע כמו רעם בתוך המנהרה הסגורה. הארנבון הקשוח החווה בראשו לעבר מרכז החלל, שם נראתה תנועה חלשה בתוך הצללים המרצדים.

במרכז החדר, מוקף בעשרות חוטי עשב וסיבי צמחים ארוכים, ישב ינשוף זקן שנראה כאילו לא ראה אור יום מזה עשורים. הנוצות שלו היו פרועות ומלוכלכות בסימני דיו, והוא נראה מותש לחלוטין מהניסיון לחבר קצוות של חוטים לתוך חורים קטנים שנקדחו בקליפות העץ. הוא לא הבחין בחבורה בהתחלה, שכן היה שקוע בעיניים חצי עצומות בתוך סבך של סיבים יבשים שנראו כמו פקעת ענקית ומבולגנת. הינשוף מלמל לעצמו מילים על עומס בקו ועל הודעות שלא מגיעות ליעדן, בעוד כפותיו הרועדות מנסות לקשור קשר שלא החזיק מעמד. המראה הזה עורר בחתול-כלב זעם מקצועי מיידי על ניהול כושל של משאבים קריטיים.

החתול-כלב צעד קדימה לתוך מעגל האור של הינשוף, והכריז בקול צרוד וסמכותי שהמקום מוגדר כעת כ"מתקן קשר אסטרטגי משובש". הוא נעמד מול הינשוף המופתע ודרש ממנו להזדהות מיד ולמסור דיווח מצב מפורט על המחדל התקשורתי המתחולל לנגד עיניהם. הינשוף כמעט נפל מהענף עליו ישב, כשעיניו הגדולות נפתחות לרווחה אל מול הדמות המאיימת שצצה מהחשיכה. הוא הסביר בקול רועד שהוא "המרכזן" הממונה על העברת ידיעות ביער, ושבימים האחרונים הוא פשוט לא מצליח להשתלט על כמות ההודעות. לדבריו, העומס הפך לבלתי נסבל והקשרים הסבוכים מונעים מהודעות קריטיות להגיע לחיות שזקוקות להן, מה שיוצר כאוס מוחלט במערכת.

הארנבון הקשוח לא המתין לסיום ההסבר וניגש לבחון את מערך החוטים מקרוב. הוא הוציא את הקיסם מפיו והשתמש בו כדי להרים בעדינות כמה סיבים, תוך שהוא בוחן את כיוון המתיחה שלהם ביחס ללוחות העץ. הוא קבע בנחרצות שמרבית החוטים הם "רעש לבן" שחוסם את נתיבי התקשורת העיקריים ויוצר פרצות אבטחה חמורות. הוא סימן בקיסם על ערמה של סיבים מיותרים ופקד על מרכביהו להתחיל בתהליך של "ניקוי אורוות טקטי" כדי למנוע האזנות עוינות. מרכביהו ניגש למשימה בהתלהבות, כשהוא משתמש בניביו כדי לחתוך בדייקנות את הסיבים שהארנבון הגדיר כעודפים, לא שועה למחאותיו הרפות של הינשוף שטען שאולי מדובר בשיחות חשובות.

בזמן שמרכביהו פינה את השטח, החתול-כלב החליט שהגיע הזמן לניהול ישיר של המשבר. הוא דחף את הינשוף הצידה בטקט של דחפור, אם כי בזהירות מסוימת כדי לא לפגוע בזקן, והתייצב במרכז עמדת המרכזייה המרכזית. הוא החל לסקור את פתחי התהודה – חורים קטנים בשורשים שתפקדו כרמקולים טבעיים – והחל לצעוק לתוכם פקודות ברורות וקצרות. הוא הודיע לכל מי שמאזין שהקו נמצא כעת תחת שליטה צבאית וכי סדר העדיפויות השתנה. הינשוף עמד בצד, מבולבל לחלוטין מהמהירות שבה איבד את סמכותו, כשחברי החבורה מתחילים לארגן מחדש את כל התקשורת ביער לפי סטנדרטים של משמעת ברזל.

החבורה החלה לנתב מחדש את כל השיחות הנכנסות, תוך שהם מסננים את מה שנראה להם כשיח חסר תועלת. הודעות על "בלוט אבוד שנפל ליד השיח" או "נוצה שנשרה ברוח" הוגדרו מיד על ידי החתול-כלב כשורת פקודות של תקינה צבאית שיש לטפל בהן בדחיפות מבצעית. הוא צעק לתוך פתחי התהודה הוראות מדויקות למוצאים הישרים, כשהוא דורש מהם לדווח על מיקום מדויק של הציוד שאבד ולבצע אימות נתונים לפני מסירה. הארנבון ליווה את התהליך ברישום סימונים על קליפות עץ נקיות, מוודא שכל פיסת מידע מקבלת קוד דיווח ייחודי שמונע כפילויות במערכת המידע החדשה שלהם.

כדי להבטיח שההודעות יעברו את המרחק הנדרש בתוך המערכת הסבוכה, מרכביהו קיבל על עצמו את תפקיד ה"מגבר". הוא התייצב ליד צינור עץ חלול וגדול ששימש כתעלה ראשית להעברת קול אל החלקים המרוחקים של היער. בכל פעם שהחתול-כלב סיים להכתיב פקודה, מרכביהו היה מצמיד את חוטמו לפתח הצינור וחוזר על המילים בנהמות סמכותיות ורמות שהרעידו את קירות המנהרה. הקול העמוק שלו הדהד דרך השורשים, מה שגרם להודעות להישמע הרות גורל הרבה יותר ממה שהיו באמת. הינשוף הביט בהם ביראה, מרגיש פתאום שהעבודה שלו, שנראתה לו כה סיזיפית, הפכה למבצע צבאי רחב היקף תחת פיקודם של הקשוחים הללו.

פתאום נשמע קול דק וחלש מאחד מפתחי התהודה הצדדיים שהיה מחובר לשלוחה של מעבה היער. זו הייתה שיחה קטועה של גור שועלים מפוחד, שילל בבדידות כי איבד את עקבותיה של אמו בזמן המרדף אחרי פרפר בוקר. החתול-כלב זיהה מיד שמדובר באירוע של "נעדר בשדה הקרב" ודרש מהארנבון לבצע איתור מהיר של מקור האות. הארנבון עבר במהירות בין החוטים, מושך כאן ומהדק שם, עד שהצליח לבצע "מעקף טקטי" שחיבר את הקו של הגור ישירות לשלוחה שבה נשמעו קריאותיה הלחוצות של האם השועלה. ברגע שהשיחה התחברה וקולות היללה הפכו לקריאות שמחה והקלה, החתול-כלב הרשה לעצמו חצי חיוך קשוח שנעלם מיד.

הוא סימן ב-V דמיוני וחד באוויר מול עיניו של הארנבון, כביטוי להצלחת המשימה הטכנולוגית. החתול-כלב הסתובב אל הינשוף והכריז בקול רועם שהרשת כעת "מאובטחת ומבצעית" וכי עליו לשמור על הרמה המקצועית הזו גם לאחר עזיבתם. הוא הדגיש שכל חריגה מהנהלים החדשים תיחשב להפקרות ביטחונית שתגרור ביקורת פתע נוספת. הוא לא המתין לתודה, אלא החל לארגן את החבורה לנסיגה מסודרת לאחור לכיוון המדרגות. החבורה התייצבה שוב בטור עורפי, מוכנה לצאת מבטן האדמה חזרה אל פני היער שהיה כעת מסודר ובטוח הרבה יותר בזכותם.

לפני שעלה על המדרגה הראשונה, החתול-כלב עצר ליד הינשוף המבולבל והעניק לו טפיחה כבדה ומרעידה על השכם. הוא הביט בינשוף במבט חודר והכריז על חזרה לבסיס לאחר שהשלט סדר מוחלט במערך הקשר של היער. הינשוף נשאר לעמוד במקומו בתוך הרשת המסודרת והנקייה, כשהוא מביט בזנבותיהם של החתול-כלב, הארנבון ומרכביהו נעלמים בתוך מעלה המדרגות האפל. החבורה המשיכה בטיפוס, כשהם משאירים מאחוריהם ינשוף אחד שידע מעכשיו בדיוק איזה חוט שייך לאיזו הודעה, והרבה פחות כאוס בלב היער.